מטרידי מין

 

להלן הדוח המקיף והמפורט של נציבות שרות המדינה בנושא ההטרדות המיניות בין השנים 2001-2004.

להלן הקישור לדו"ח נציבות שרות המדינה.

 

רפיק חלבי מורשע

להלן הקישור רפיק חלבי

רפיק חלבי מטריד מינית.

 

 

כאן מוצגים כל אלו שהורשעו בהטרדה מינית בעבר, אין זה אומר שגם כיום הם מטרידים מינית.

עופר גלזר. הורשע בהטרדה מינית

להלן הקישור למאמר עופר גלזר

 

יצחק מורדכי. שר ביטחון. אלוף בצה"ל, חבר כנסת, מועמד לראשות הממשלה .
הורשע בהטרדה מינית. תיק פלילי :מדינת ישראל נגד יצחק מרדכי - ת"פ 3185/00
להלן הקישור לכל פרטי הארוע ולפסק הדין.

להלן תמונתו של יצחק מורדכי.

תגיות: , , , , ,


חיים רמון . שר המשפטים הזמן המעשה . הטריד מינית חיילת. הורשע בתאריך 29.03.07 ראה כתבה בנושא.

. להלן הקישור לכתבה על ההרשעה של רמון חיים שר המשפטים בזמן המעשה

הבלוג של אורית קמיר בנושא חיים רמון וההרשעה.

להלן תמונתו של חיים רמון

דוד גולדברג רואה חשבון הורשע בהטרדה מינית

לקריאה מלאה של הפרסום נא להכנס לקישור

רואה חשבון דוד גולדברג

להלן פסיקה חדשה בגינו של רואה חשבון דוד גולדברג.

ראה קישור: פסיקה וגזר דין מתאריך 12.02.08  דוד גולדברג

3 תגובות “מטרידי מין”

  1. תגובה מאת אלכס לוין:

    מיכאל סוויסה מורה לנהיגה.ושושני כוהן בוחן במשרד הרישוי ,הורשעו בהטרדה מינית
    להלן הקישור למאמר.
    http://www.sexualharrasment.info/hblog/?p=96

  2. תגובה מאת אלכס לוין:

    ד"ר יואל שזר סגן מנהל המחלקה האורטופדית בנהריה. הורשע בהטרדות מיניות. ובמעשים מגונים.
    גזר בית המשפט קמא על הנאשם עונשים של מאסר לתקופה של 20 חודשים, מתוכם 8 חודשים לריצוי בפועל והיתרה במאסר על תנאי למשך 3 שנים וכן קנס כספי בסך 10,000 שקלים ופיצוי לכל אחת מהמתלוננות בסך של 6,000 שקלים כל אחת".

    להלן הקישור למטריד מינית הזה קישור: ד"ר יואל שזר מטריד מינית ונעשים מגונים:
    http://www.sexualharrasment.info/hblog/?p=101

  3. תגובה מאת אלכס לוין:

    להלן סיפור מזעזע. על הפרטים מועתקים בדיוק כפי שהיה בבית המשפט.
    כבוד השופטת ע' ארבל

    מדינת ישראל
    נ ג ד
    און ניימן
    ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.1.08 בב"ש 94229/07 שניתנה על ידי כבוד השופט ג' נויטל

    תאריך הישיבה: י"ג בשבט התשס"ח (20.1.08)
    בשם העוררת בבש"פ 588/08
    והמשיבה בבש"פ 594/08: עו"ד ש' כהן
    בשם המשיב בבש"פ 588/08
    והעורר בבש"פ 594/08: עו"ד י' גרוסמן; עו"ד ג' אלדן; עו"ד ס' ליכט

    החלטה

    בפניי ערר (בש"פ 588/08) וערר שכנגד (בש"פ 594/08) על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' נויטל) מיום 16.1.08 במסגרתה נקבע כי העורר בבש"פ 594/08 (להלן: העורר) יהיה נתון במעצר בית חלקי בתנאים כפי שפורטו בהחלטה. העורר מבקש לבטל לחלוטין את מעצר הבית ואת האיסור להתקרב למרחק 2 ק"מ מהיכל התרבות בתל אביב. העוררת בבש"פ 588/08 (להלן: המדינה) מבקשת להורות כי המשיב ישהה במעצר בית מלא.

    1. העורר, עורך דין במקצועו, ניהל בביתו בכפר סבא עסק שסיפק שירותי אירוח ובכלל זה עיסויים (להלן: הספא). נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע מעשים מגונים ומעשי סדום בנסיבות של אינוס. על פי העובדות הנטענות בכתב האישום, בתאריך 24.12.07 הגיעה המתלוננת עם בן-זוגה לספא. לאחר ששהו בני הזוג בג'קוזי הופנו השניים על ידי העורר לחדרי טיפול נפרדים לקבלת עיסוי. על פי המתואר בכתב האישום, העורר נכנס אחרי המתלוננת לחדר הטיפולים, ולאחר שאמר לה כי בכוונתו לעשות לה עיסוי אינדיאני, הסירה המתלוננת את חלוקה ונשכבה על מיטת הטיפולים כשלגופה תחתונים בלבד. במהלך העיסוי נגע העורר בצידי שדיה של המתלוננת, ולאחר מכן החל לעסות את ישבנה מבלי שקיבל את הסכמתה לכך. בהמשך החדיר את אצבעותיו לפי הטבעת של המתלוננת וחיכך את אבר מינו בגופה. בתגובה פרצה המתלוננת בבכי, אך נותרה קפואה ומכווצת על מיטת הטיפולים. בשלב זה ביקשה המתלוננת מהעורר לצאת לשירותים. על פי הנטען, הלכה המתלוננת לשירותים, תוך שהיא נמנעת מלספר על שקרה לבן זוגה ששהה בחדר הסמוך, נוכח חששה מהעורר ומתגובתו של בן זוגה. כששבה המתלוננת לחדר הטיפולים נשכבה על המיטה על גבה כשהיא לבושה בתחתוניה. העורר נגע בשדיה ובאיבר מינה של המתלוננת, חרף בכייה ובקשותיה כי יחדל ממעשיו. העורר שאל את המתלוננת אם היא מוכנה לסייע לו להגיע לפורקן מיני והיא השיבה לו בשלילה, קמה ממיטת הטיפולים, אמרה כי היא אינה יכולה יותר ורצה בבכי אל עבר חדר הטיפולים בו היה מצוי בן זוגה וסיפרה לו את אשר התרחש.

    2. בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ג' נויטל) קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר הבנויות שלושה נדבכים: הודעות המתלוננת, ראיות סיוע (חוות דעת פסיכולוגית, דו"ח העימות ועדויות שמסרו בן זוגה של המתלוננת, אחותה ובנו של העורר) וראיות שעולות מגרסת העורר עצמו. נוכח חומרת המעשים המיוחסים לעורר ועברו הפלילי, הכולל עבירה של התחזות לאדם אחר וקבלת דבר במרמה במסגרת אירוע שיש לו הקשר מיני, קבע בית המשפט כי קמה עילת מסוכנות נגדו. יחד עם זאת, בית המשפט ציין כי אין לחובתו של העורר תיקים פתוחים, כי הספא נסגר וכי לאחר פרסום הפרשה בתקשורת לא התקבלו תלונות נוספות. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר ובמקביל להורות על קבלת תסקיר. לאור האמור הורה בית המשפט המחוזי כי עד לקבלת התסקיר יהיה העורר נתון במעצר בית מלא בבית אביו בתל-אביב בפיקוח אחיו ואדם נוסף. כן חוייב העורר בהפקדת תשלום מזומן על סך 8,000 ₪ ובמתן ערבות עצמאית על סך 30,000 ₪ - בה חויב גם כל אחד מהמפקחים. על העורר נאסר ליצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה ולצאת את הארץ.

    3. מתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט המחוזי ביום 15.1.08 עולה כי העורר מכחיש את ביצוע המעשים המיוחסים לו במסגרת תיק זה ואת ביצוע העבירות בהן הורשע בעבר, לגביהן תלוי ועומד ערעור שהגיש, ושולל קיומה של בעייתיות כלשהי בהתנהגותו בתחום המיני. לאור האמור, סבר שירות המבחן שלא ניתן להעריך את מסוכנותו של העורר, וקבע כי אין באפשרותו לנקוט עמדה בשאלת שחרורו למעצר בית.

    4. ביום 16.1.08 התקיים בבית המשפט המחוזי דיון המשך בבקשה. העורר ביקש להקל בתנאי שחרורו והמדינה התנגדה. בהחלטתו – נשוא העררים שבפניי – שב בית המשפט על חומרת המעשים המיוחסים לעורר ועל המסוכנות הנלמדת מהם, אולם ציין כי מדובר באירוע קונקרטי, במקום מוגדר, בסיטואציה מסויימת, באופן שאינו מלמד בהכרח על מסוכנות כלפי כלל הנשים המצדיקה מעצר בית מלא. לאור האמור הורה בית המשפט כי העורר יהא נתון במעצר הבית בין השעות 19:00 עד 08:00, תחת הפיקוח שהוטל עליו, ואילו בשאר שעות היום לא יהיה העורר במעצר וממילא גם לא תחת פיקוח. בהתחשב במקום מגוריה של המתלוננת נאסר על העורר להתקרב מרחק של 2 ק"מ להיכל התרבות בתל אביב, למעט בהגיעו לבית המשפט. הערבויות שנקבעו בהחלטתו המקורית של בית המשפט נותרו בעינן.

    לבקשתה של המדינה, עוכב ביצועה של ההחלטה עד ליום 20.1.08.

    5. בדיון שנערך בפניי ביום 20.1.08 ציין העורר, באמצעות באת כוחו, כי אינו חולק על קיום ראיות לכאורה אך ביקש לשכנע על סמך חומר הראיות כי אין כל בסיס לכך שהמתלוננת חששה מפניו. טענה זו נתמכה בהודעת המתלוננת, ממנה עולה כי במהלך העיסוי שקיבלה לא אמרה דבר ולא ביקשה להפסיק את הטיפול ובעובדה שהמתלוננת יצאה לשירותים וחזרה אל מיטת הטיפולים. לדברי העורר, הנסיבות אינן מצביעות על מסוכנותו לא כלפי המתלוננת ולא כלפי כל אישה אחרת. לדידו, כל שכתב האישום שהוגש נגדו מלמד הוא על מסוכנותו כלפי נשים המתמסרות מרצונן לטיפולו. לאור האמור, ובהתחשב בעובדה כי הספא נסגר והעורר התחייב שלא לעסוק בעיסוי, הוא טוען כי אין כל הצדקה למעצר בית מלא ובפיקוח. העורר מציין כי החלטת בית המשפט קמא לא נתנה את המשקל הראוי לעובדה שהתיק העיקרי נקבע לשמיעת ראיות אך בספטמבר 2008, ולפגיעה הבלתי מידתית שהדבר גורם לחירותו. בנוסף, מפנה העורר לבש"פ 5285/06 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 8.8.2006) (להלן: עניין פלוני) שם לטענתו נידון מקרה הדומה לעניינו ונקבע כי העורר ישוחרר בערובה בכפוף ל"איסור מלא לעסוק בטיפולים מן הסוג שבמסגרתם עבר את העבירה המיוחסת לו". למצער, מבקש העורר כי במידה ובית המשפט יורה על מעצר בית, הוא יורשה לשהות בביתו בכפר סבא.

    6. בא כוח המדינה משיב מצדו כי לא הייתה סיבה לעורר לחשוב כי המתלוננת הסכימה למעשיו. לטענת המדינה, המעשים כשלעצמם קשים ביותר ומצביעים על מסוכנותו של העורר לציבור הנשים בכלל. מסוכנות זו, כך נטען, אינה ניתנת לאיון בחלופת המעצר שנקבעה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. המדינה מתנגדת לבקשתו של העורר לרצות חלק ממעצר הבית בביתו, הואיל ולדבריה זהו המקום בו הפעיל את הספא בו בוצעו המעשים המיוחסים לו.

    7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטות בית המשפט, כמו גם בתסקיר שירות המבחן ובחומר הראיות הרלוונטי, אני מוצאת כי דין הערר שהגישה המדינה להתקבל באופן שהחלטתו המקורית של בית המשפט המחוזי מיום 6.1.08 תעמוד על כנה.

    8. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 קובע בסעיף 21 (ב)(1) לו כי במקרים בהם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של נאשם ומתקיימת עילת מעצר נגדו, לא יורה בית המשפט על מעצרו במידה וניתן להגשים את מטרת המעצר באמצעים שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה.

    האם בענייננו מאיינים התנאים בהם שוחרר העורר את מסוכנותו? אני סבורה כי התשובה לכך היא שלילית. כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירות מין חמורות ומשפילות. לכאורה, המתלוננת היוותה עבורו "טרף קל" ומפוחד בהיותה צעירה שנתנה בו את אמונה כשהגיעה אילו לקבלת עיסוי, ביקשה להימנע מפגיעה בבן זוגה ונותרה "משותקת" נוכח מעשיו של העורר בסיטואציה הקשה והמביכה אליה נקלעה.

    9. בית המשפט המחוזי קבע כי מסוכנותו של העורר ניתנת לאיון באמצעות חלופת מעצר, וכלשונו:

    "לנתונים האלה אוסיף מחד כפי שאמרתי את חומרת האמור בכתב האישום, חומרה לכאורית, ואת עילת המסוכנות העולה ממנו, ואולם מאידך, ובלי לגרוע מהחומרה, מדובר באירוע קונקרטי במקום מוגדר, בסיטואציה מסוימת שנוצרה במקום המגודר הזה ולא ראייתי לפי נתון שבפני שאני יכול לקבוע שיש מסוכנות כזו לכלל הנשים אשר בהכרח מצדיקה מעצר בית מלא. עם זאת, עלי ליצור מצב שהמתלוננת לא תרגיש שהצעדים שלה מוגבלים. אעשה זאת בהרחקה ואיסור יצירת קשר".

    איני רואה עין בעין עם קביעתו של בית המשפט המחוזי. המעשים המיוחסים לעורר לגביהם קיימות ראיות לכאורה, ועל כך לא חלקה גם באת כוחו של העורר, מלמדים לא רק על מסוכנות הקשר הטיפולי כלפי המתלוננת או כלפי מטופלות אחרות, כי אם על מסוכנות כלפי נשים אחרות בסיטואציות דומות, גם אם לא זהות. לכך יש להוסיף את העובדה כי לעורר קיימת הרשעה פלילית, אשר הוגש עליה ערעור, בהקשר המיני. לפיכך, איני משוכנעת שסגירת הספא בביתו בכפר סבא היא לבדה מאיינת את מסוכנותו. גם העובדה שמאז פרסום הפרשה בתקשורת לא נתקבלו תלונות נוספות אין בה להבטיח איון המסוכנות והיעדר סכנה למתלוננות פוטנציאליות אחרות. החשש העולה ממעשיו של העורר הוא כי ינצל סיטואציות דומות של קרבה כזו או אחרת לנשים מצדיקה מתן הגנה רחבה יותר לנפגעות פוטנציאליות.

    בעניין פלוני נידון מקרה דומה בו הורה בית המשפט על שחרור הנאשם בכפוף להטלת איסור מלא על עיסוק בעיסוי. איני סבורה כי ניתן ללמוד מעניין זה לענייננו. ראשית, ש ו בש"פ 588/08פ ט תבעניין פלוני נקבע כי מדובר ב"חולשה של שנייה" ואילו בענייננו על פי העובדות המתוארות בכתב האישום מדובר באירוע שהשתרע על פני רוב זמן הטיפול, כאשר גם לאחר שחזרה המתלוננת מהשירותים לא חדל העורר ממעשיו. שנית, בעניין פלוני תחום העיסוי והרפלקסולוגיה היה מקור הפרנסה של הנאשם. אולם בעניינו, אין המצב כך. העורר הבהיר כי הוא אינו מתפרנס מעיסוק בספא אשר שייך לבנו. נוכח האמור, ובהתחשב באופייה של העבירה בה הורשע העורר לא ניתן להבטיח שלאחר סגירת הספא לא יצור העורר הזדמנויות או אפשרויות אחרות על מנת לפגוע בנשים נוספות, במיוחד אם ימצא בביתו שם מצויים מתקני הספא, אף אם אינו פעיל, והתנאים בהם בוצעו המעשים המיוחסים לו. על כן, להבדיל מעניין פלוני, איני סבורה כי מסוכנותו של העורר מתאיינת בהבטחתו לסגור את הספא ולא לעסוק בעיסוי.

    10. לאור האמור, אני מורה כי העורר יישאר במעצר בית מלא כפי שנקבע בהחלטתו המקורית של השופט ג' ניוטל מיום 6.1.08. התנאים המגבילים הנוספים שהוטלו על העורר בהחלטה זו יוותרו בעינם, אולם כאמור בהחלטה מיום 16.1.08, העורר יורשה ליצור קשר עם בנו, שהוא עד תביעה, ובלבד שלא יהיה לקשר זה דבר עם עניינים הקשורים למשפט נשוא התיק. בהתחשב בעובדה כי הספא בו התבצעו המעשים המיוחסים לעורר נמצא בביתו בכפר סבא לא מצאתי להיענות לבקשתו של העורר לרצות את מעצר הבית בביתו, והוא ישהה בבית אביו בתל אביב, כפי שנקבע.

    על מנת לצמצם את הפגיעה בחירותו, ובהתחשב בצפי להליך קצר, יפנו באי כוח הצדדים לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יקדים את שמיעת עדות המתלוננת, אשר לאחריה יהיה ניתן לשוב ולשקול את מכלול נסיבות המעצר ובכלל זה את מצבה של המתלוננת.

    11. סיכומו של דבר. עררו של העורר נדחה, ואילו זה של המדינה מתקבל. העורר ישהה במעצר בית מלא בבית אביו בתל אביב תחת התנאים המגבילים שהוטלו עליו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.1.08.

    ניתנה היום, י"ד בשבט תשס"ח (21.1.08).
    השופטת ע' ארבל

כתיבת תגובה

You must be logged in to post a comment.