נוב' 24

חרף הבטחות הממשלה להעביר תקציב לצורך הקמת מקלטים לקורבנות תקיפה מינית שאינן קטינות ומבקשות לעזוב את ביתן - לנשים עדיין אין לאן ללכת. משרד הרווחה: הממשלה הבטיחה 30 מיליון שקלים, אך העבירה רק 20

נכתב על ידי: יעל ברנובסקי

להלן הקישור לכתבה המלאה: אין הוסטלים: נפגעות תקיפה מינית נשארות בבית

נלקח מאתר:

תגיות: , ,

אוק' 30

 

 

 

אנו  מפעילים את האתר בכדי להלחם בכול התופעות הקשות המתרחשות מידי יום, שעה שעה,

אלימות המינית הפוגעת בכול מגזרי האוכלוסייה, מאיימת על ביטחוננו האישי, הפדופיליה הפוגעת בילדנו, האונס, האלימות המינית, הסחר בבני אדם, הזלזול בכבוד האישה בהטרדות המיניות הגסות ועוד תחומים רבים הנוגעים לאלימות המינית המשתוללת  במדינת ישראל. העבודה בתחזוקת  האתר אינה קלה כלל ועיקר, הכול נעשה בהתנדבות, מידי יום נשמעים איומים מרומזים ואף קשים ,כולל על ידי פניות של עורכי דין להסרת כתבות אלו ואחרות, אני עומד בכול הלחצים הללו ואיני נכנע. כל עוד אנו צודקים במאבקנו אין מה לפחד. אנו מפרסמים את הדברים כלשונם, כאשר יש צורך לתקן דבר מה אנו מתקנים במקום, אף אחד אינו תומך בנו, כל ההוצאות נופלות עלי ואני מממן אותם באהבה. אין אנו מעוניינים לפגוע באף אחד , אין לנו חשבונות אישיים עם אף אחד, המטרה היא ניסיון למגר , לנסות ולעצור את האלימות המינית בפרסום, בלעורר את דעת הקהל, בשיתוף פעולה עם חברי הכנסת השונים בהכבדת הענישה על עברייני המין, אך יש לנו בקשה מהקוראים באתר, הירשמו לאתר לקבלת הודעות שוטפות, הכניסו את האתר לאתר הפייסבוק שלכם כאתר מומלץ, הפיצו את קיומו של האתר בכול מסגרת שאתם פעילים בה באינטרנט, רק פרסום מסיבי של האתר, רק עזרה שלכם יכולה לעצור את האלימות המינית,  פרסום שמות עברייני המין יכולה לעצור ולו חלקית על ידי הפחדה, מפחד הפרסום,רק זה יכול לעצור את עברייני המין,הפרסום  יכול לתת לנו כוח בבית המחוקקים הישראלי, את הכוח ללחוץ לשינוי חוקים, להכבדת הענישה, העזרה שלכם נחוצה לנו.עוזרו לנו בפעולות קטנות לעצור, לנסות ולמגר את האלימות המינית המשתוללת ברחובות מדינת ישראל, כל אחד יכול להיפגע על ידי עברייני המין, כולנו ביחד נוכר לעצור את האלימות המינית המשתוללת במדינת ישראל .

בברכה אלכס לוין

תגיות:

אוק' 24

החלטת ביהמ"ש העליון לזכות אב מאונס בתו בשל ספק ל"השתלת זכרונות טראומתיים" היא רק סימפטום נוסף לקשיים שמערימות הרשויות על נפגעי תקיפה מינית. במציאות שבה מעטים כל-כך זוכים בכלל להגיע למשפט, תקדים זה עלול לאפס כמעט לחלוטין את אחוז ההרשעות במקרים אלה

נכתב על ידי: סימה סלע-פלקס

להלן הקישור לכתבה המלאה: נפגעי אונס: הרשעה בלתי אפשרית

נלקח מאתר:

תגיות:

אוג' 28

שלום.אני לא יודעת במה להתחיל,עברו עלי שנתיים של כאב ופחדים אהבה ואונס קבוצתי.אני מנסה לחבר ולבנות את עצמי מחדש ומאוד קשה לי אני בוכה כל יום מכאב מקבלת התקפי כעס על עצמי ועל אותו אדם שאנס אותי לפעמים מרגישה שאני עדיין אוהבת אותו ומתגעגעת אליו בדרך כלל נלחמת על הצדק ורוצה לעצור אותו מלעשות את זה לעוד נשים הרי אני יודעת מי הוא ובאיזו חברה הוא.
עזבתי את העבודה ותכננו אני ובן זוגי להכנס להריון וללדת ילד.אחרי חודשיים נכנסתי להריון (לא שיגרתי,יש לי רחם דו קרני).בן זוג שלי פיתח אובססיה לדיג וכל הזמן הפנוי היה נוסע לכנרת לדוג.אני לא אהבתי את הרעיון כי לא ראיתי אותו בכלל ואני בגלל ההריון לא יכולתי לצאת איתו.בחודש חמישי הוא שיכנע אותי לנסוע איתו לגולן לדוג.אחרי נסיעה ארוכה הגענו למקום.עשב עד המותניים 2 ק"מ עד האגם צריך לעבור בבוץ,חרקים בכל מקום קקי ושלדים של פרות.מקום מגעיל! כשהגענו לאגם ב5 בבוקר היה עדיין קריר.ב 9 בבוקר התחיל להיות חם ואין צל בשום מקום.כשניגמרו לנו המים וראיתי שלילדים נמעס והם לא יודעים מה לעשות בקשתי מבן זוגי שיקח אותנו הבייתה כי מאוד חם אין מים הילדים רוצים הבייתה ואני מסכנת את ההריון.הוא התחיל לצעוק עלי ולקלל אותי,שאני לא נותנת לו לעשות מה שהוא רוצה וכו… לבסוף הוביל אותנו לרכב.חיכינו ברכב 4 שעות בשיא החום הילדים היו אדומים.בן זוגי לא ענה לטלפון.התחלתי לקבל צירים קטנים…כשהגענו לבית חולים לעובר לא היה דופק.
הוא המשיך להתיחס אלי לא יפה ועם הזמן גיליתי שהוא בגד בי.ניסיתי לגרש אותו מהבית אבל הוא בכה התחנן שהוא ישתנה יעשה בשבילי הכל ולא רצה לעזוב.
כאשר תפשתי אותו על חם בקשתי שיעזוב את הבית הוא יצא החוצה וביקש מהשכנה שתבוא ותרגיע אותי.היא במהלך חודשיים נכנסה אלי ללק בציפורניים ופדיקור ראתה איך בן הזוג מתיחס אלי ושאני עצובה רוב הזמן וכל הזמן הציעה לי בואי אני אכיר לך מישהו.אני כל הזמן סירבתי לה והפעם כשבאה להרגיע אותי והציעה לי אמרתי לה בסדר.הכרתי גבר מקסים,הוא היה נשוי ומבוגר (במשטרה גיליתי שהוא בן 63).הוא ידע איך להתנהג לאישה,חם ואוהב,חכם ומצחיק.הוא התקשר אלי כל יום,הוציא אותי מהבית,נסענו לכיסריה,ת"א.הוא לא נגע בי בחודש הראשון.רק פעם ניסה לנשק אבל התרחקתי ואמרתי לו די אז הוא הפסיק עם זה.בנסיעה באוטו ישבתי לידו והרגשתי פרפרים אמיתיים בבטן.התרגשתי ממנו.התחלתי להתאהב בו.הסכמתי לנסוע איתו לצימר ולהיות איתו,רציתי אותו מאוד. הוא היה כל כך טוב אלי ואני השתדלתי לתת לו את כל כולי.
אחר כך הוא התחיל להציע לי בעדינות שאני אביא עוד מישהי למיטה והוא יביא מישהו.אמרתי לו אין לי מישהי ואני לא רוצה מישהו.חשבתי שהנושא סגור ונשכח.
המשכנו להיות יחד,לדבר שעות כל יום,להפגש.אני אמרתי לו כמה אני אוהבת אותו הוא אמר לי כמה הוא אוהב אותי ומתגעגע אלי.וכשלא יכולתי לענות לו והייתי עסוקה הוא טיפה קינא וביקש למצוא לו לפחות 5 שניות ביום להתקשר ולשמוע את הקול שלי ושהכל בסדר.אהבתי אותו מאוד,לא יכולתי לשכב עם בן הזוג שלי(בבית) מצאתי כל מני תירוצים שאני לא יכולה עדיין לגעת בו אחרי מה שהוא עשה לי,שאני במחזור,עייפה… רציתי רק גבר אחד לאהוב אותו להיות איתו להסתפק בשיחות טלפון בפגישות פעמיים-שלוש בשבוע בארוחות צהריים איתו.וכך חצי שנה של תקופה ורודה הכי יפה בחיים שלי.
יום אחד הוא הזמין אותי לצאת איתו לשייט בכנרת יחד עם שני אחים בסירה של אח שלו.בהתחלה סירבתי אמרתי לו אתה מתאר את הסיטואציה שאני לבד עם 3 גברים?!הוא אמר לי אין לך מה לפחד אף אחד לא יגע בך.הם בכלל מאוד ביישנים וחוץ מזה את נוסעת איתי את חייבת לבוא.הסכמתי.
נסענו לכנרת.כל הנסיעה הייתי דבוקה אליו,לא דיברתי איתם.הלכתי איתו לקנות קולה והפלגנו.עצרנו בלב הכנרת הם הוציאו שולחן כוסות משקאות פסטרמות.מזגו לכולם,לי וויסקי עם קולה.אחר כך דיברו על כל מני נושאים כמה הוא אוהב את האחים שלו במיוחד את אחד מהם,כמה לא טוב שהמים עלו ויש גלים גבוהים…אחר כך כולם קפצו למים ובקשו שגם אני אקפוץ,הורדתי את השמלה,נשארתי בבגד ים וקפצתי איתם למים. עלינו חזרה לסירה,הם הספיקו לרענן לי את המשקה.אני ביקשתי מים כי היה חם וגלים גבוהים.אמרו לי שאין מים ושאני אשתה מה שיש.הם שמו מוזיקה והתחילו לרקוד,אני ישבתי.אחד האחים קפץ אלי ונשען עלי כאילו מחבק אותי,דחפתי אותו ואמרתי תשמור מרחק!קמתי והלכתי לשבת לבד.האח השני בא אלי והתחיל ללטף לי את הרגל,הורדתי את היד שלו ממני,ואז הבנתי שהם מתחילים איתי,לחבר שלי לא נעים להגיד,מה אני אגיד לו שהאחים שלך מתחילים איתי,החלטתי לדבר עם האח השני ששם לי יד על הרגל.אמרתי לו בפרוש שאני לא רוצה לשכב לא איתו ולא עם האח הראשון,זה לא בשבילי לא רוצה את זה אל תגעו בי יותר!דיברתי איתו כאדם לאדם וראיתי בעיניים שלו הבנה ובאמת הוא אמר לי בסדר קם ועזב אותי בשקט.החבר שלי קרא לי לבוא אליו והוא מזג לי עוד כוס.בקשתי קולה.הם נתנו לי קולה,אחר כך כשלא ראיתי החליפו לי את הכוס עוד הפעם בוויסקי.התחלתי לחפש בחורים של השולחן את הקולה שלי והם התחילו לשחק לי עם הכוסות לבסוף חבר שלי שתה את הקולה.שתיתי מה שיש.
השתכרתי.שתיתי על כיבה ריקה לא הספקתי לאכול בבוקר לפני שיצאנו ועל הסירה אכלתי איזה 3 פסטרמות,לא רציתי להתנפל על האוכל גם לא היה הרבה.הרגשתי לא טוב,האח השני שם לי מגבת כדי שאני אשכב כי הסתובב לי הראש ועוד הגלים היו גבוהים.שכבתי על הבטן וחבר שלי ישב לידי וליטף לי את השיער.הרגשתי שמישהו נוגע לי ברגליים ובגב.הרמתי את הראש ראיתי את שניהם אחד דחפתי עם הרגל ואת השני עם היד ואמרתי תפסיקו!הסתכלתי בכעס על החבר שלי והורדתי את הראש כי הייתי מאורפלת רציתי לנוח כי כל תזוזה של הראש סחררה אותי.אחר כך שמעתי לחישות מי לוקח איזה חלק בגוף שלי,ניסיתי עוד הפעם להאיף אותם עם הרגל וניסיתי להגיד עוד פעם שיפסיקו אבל הייתי ממש כבדה והראש היה אדום כבד.אחר כך שמעתי צחקוקים,מישהו אמר שהיא כבר רטובה.הרגשתי נגיעות ניסיתי להרים את הראש ניסיתי לזוז הייתי כמו סמרטוט.אני מנסה להזכר בכל הפרטים (עדיף לשכוח מכל זה כמה שיות מהר)שכבתי על הבטן.הראשון אנס אותי.אחר כך השני הרים אותי על הברכיים השעין אותי עליו ואנס אותי.ואחר כך חבר שלי סיים את המתוכנן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אלוהים,אני כותבת ובא לי למות לקרוע את עצמי לגזרים לחתןך אתת עצמי
כשהבנתי מה קרה זחלתי לכסא והתחלתי לבכות.בקשתי לקפוץ למים הייתי חייבת להכנס באותו רגע למים.הייתי גמורה כעסתי רעדתי בכיתי הראש עדיין היה מסוחרר לא ידעתי מה לעשות עם עצמי לאן איפה.
במים הייתי איתו אחד על אחד.חרקתי שיניים ואמרתי לו מה עשיתה?????????למה????????בחיים אל תעשה לי את זה יותר!!!!!!!!!!!!!! אמרתי לו את זה עוד פעם ועוד פעם.הוא לא אמר לי כלום חוץ מתרגעי.
אני עליתי ראשונה לסירה והוא ניסה לעלות אחרי,אבל הגלים זרקו אותו כל הזמן מתחת לסירה והוא לא הצליח לעלות בסולם נתתי לו יד ומשכתי אותו למעלה.כששטנו חזרה הם ניזכרו שיש להם ספרייט ונתנו לי לישתןת.לא דיברתי עם אף אחד.ירדנו מהסירה אמרתי שאני חייבת לשרותים הוא ליווה אותי.בשרותים אני התפרצתי.השוק התפרץ.התחלתי ליילל לבכות לא היה לי אוויר לנשום נחנקתי התחלתי לקחת חזק אוויר לנשום חזק לא יכולתי לעצור עד שהרגשתי סחרחורת וכמעט נפלתי.קמתי והכנסתי את הראש שלי מתחת למים וסתמתי את החור בכיור שיתמלא מים החזקתי את הראש במים עד שלא היה לי אוויר ואחר כך עוד פעם ועוד פעם…שנאתי שנאתי נגעלתי לא הבנתי לא ידעתי מה לעשות רציתי הבייתה אבל איך מה אני אגיד
נרגעתי כמו ילדה טובה החלפתי בגדים ויצאתי החוצה.הוא חיכה לי לבד.הוא נבהל כשראה אותי כל הפנים שלי היו בכתמים אדומים והעיניים אדומות.בקשתי לעשן סיגריה. הוא שונא כשאני מעשנת (הוא עבר ניתוח להסרת משקפיים והעשן עושה לו רע) אבל הפעם לקח אותי לבית קפה והזמין לי לימונענע.אני הסתכלתי על הברבורים ובכיתי בשקט.אמרתי לו עוד פעם למה עשיתה לי את זה.הוא ענה לי את בעצמך רצית.אמרתי לו אתה יודע שלא רציתי את זה.בזה הסתיימה השיחה.כשנרגעתי לקח אותי לאחים שחיכו בחנות ליד מסעדה.בחנות ראיתי את אבן המזל שלי אקוואמרין ובקשתי מהמוכרת לקנות אותה.הוא רצה לשלם עליה.האבן הרגיעה אותי החזקתי אותה כל הזמן.בחנות כשעמדתי ליד המראה והסתכלתי עלי האח הראשון דחף לי כסף לתיק ואמר שיהיה לך לקניות אמרתי לו אני לא רוצה הוא עמד על כך שאני אקח.
אני לא יודעת למה לא התפרצתי עליהם על הכל למה הרשתי להם להשפיל אותי למה נשברתי למה הייתי טובה מדי יש לי הרבה שאלות ואני מאוד מאשימה את עצמי אסור להיות טובה לאנשים הם אחזריים הם מנצלים הם הורסים הם הורגים הם לא טובים הם הרגו אותי באותו יום ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה שום דבר לא עוזר אני מאבדת כוחות.הבן אדם הכי קרוב שכל כך אהבתי בטחתי בו הערצתי אותו הרג אותי ריסק אותי הכניס לי סכין בבטן וסיבב אותה .למה????????לא עשיתי לו אף פעם שום דבר רע אף פעם הייתי טובה אליו אהבתי אותו.הם לקחו אותי למסעדה בשרית.הייתי כמו צל הלכתי אחריו לא דיברתי עם אף אחד.הם הזמינו אוכל.כשישבתי הרגשתי שהזרע התחיל לצאת (כמה קשה לי שוב להזכר בהכל,אני מקלידה ובוכה,זה יותר גרוע מכאב פיזי,הנשמה מתפוצצת אני רוצה לפגוע בעצמי לחתוך איזה משהו) קמתי ויצאתי לשרותים.ניקיתי את עצמי,הורדתי את התחתונים כדי לכבס אותם.הוא נכנס לשרותים שאלתי אותו מי גמר לי בפנים כי אני לא זוכרת כמעט כלום הוא הרים כתפים כאילו לא יודע ראה אותי מכבסת תחתונים הרים לי את השמלה ועשה את זה אמר שלפחות הפעם אני חייב לגמור אני כיבסתי תחתונים.כשהוא גמר סחטטי אותם לבשתי ויצאתי התישבתי ולא אמרתי מילה לאף אחד.יצאתי לעשן האח השני התישב לידי אמר לי שהוא מזמן הפסיק לעשן שאלתי איך פשוט יום אחד לקח וזרק אבל הוא השמין בגלל זה אמרתי לו שאם אני אשמין אני אאבד את החבר שלי אני מאוד אוהבת אותו.אחר כך נסענו הבייתה.בדרך שמתי ראש על הברכיים שלו רציתי שהוא יגן עלי הוא התחיל להחדיר לי אצבעות אני לא התנגדתי כבר לכלום אם היו הורגים אותי לא הייתי מוציאה צליל הייתי בעולם שלי כאילו כל זה לא קרה איתי.
הגענו הבייתה התקלחתי והלכתי לקנות חומרי הגיינה נשית לשטוף את עצמי בפנים כמה שיותר טוב עם אשלגן פרמנגנט.
למחורת לא רציתי לדבר איתו רציתי לשכוח אותו.הוא התקשר אלי מחסוי והתחיל כאילו לא קרה כלום יפה שלי התגעגעתי אליך את יודעת שאני אוהב אותך נסיכה שלי בואי אני אקח אותך לאכול אחר הצהריים.יצאתי איתו ניסיתי לדבר איתו על מה שקרה אבל הוא לא רצה לדבר פשוט שינה נושא וכמה שלא דיברתי הוא לא הקשיב.הבנתי שאין מה לדבר.לא עניתי לטלפון ולא דיברתי איתו יומיים אמרתי לו שבן הזוג שלי גילה הכל ושישמור ממני מרחק.ביום שישי הוא מסתפר ליד מקום העבודה שלי ראיתי אותו מתקרב אלי לקחתי את היד שלו והחזרתי לו את העגילים שהוא נתן לי במתנה הסתובבתי וחזרתי לעבוד.לא דיברנו שישי שבת.בראשון הוא התקשר אמר שלא יכל לישון בלילה כל הזמן חשב עלי שהוא מתגעגע אלי רוצה לראות אותי רוצה לדבר איתי.ניגשתי איתו אמרתי לו אנחנו צריכים להפסיק את הקשר אתה לא יכול לתת לי את מה שאני רוצה ואני לא יכולה לתת לך את מה שאתה רוצה הוא הסביר לי שהוא רוצה להיות איתי הרגיע אותי הוא עוד הפעם היה טוב אלי חשבתי אני יכולה לשכוח מכל מה שקרה פשוט לשכוח ולהיות איתו.
אחר כך הוא אמר שיש לו איזו עבודה בשבילי בתאטרון צריך לשווק איזה משהו.אמרתי לו מה לי ולשיווק אני בתחום אומנות אני טכנאית ציפורניים אין לי אפילו זמן לעבודה נוספת (אני עבדתי במרכז העיר והיו לי הרבה לקוחות הייתי מתחילה ב8 וחוזרת ב 22 בערב הבייתה בקושי פיניתי זמן בשבילו וגם כן הוא היה צריך להודיע לי שבוע מראש) הוא אמר לי שאני חייבת לנסות,ביום ראשון ניסע לתאטרון בת"א שם הוא יכיר לי את מנכ"ל התאטרון.טוב.המנכ"ל ניגש אלינו והחבר שלי בפניו התחיל לשבח אותו שהוא כזה גדול נותן לחם ועבודה ל300 איש וכו… טוב תספרי על עצמך.אני שותקת (מה אני אמורה לספר על עצמי) החבר שלי אומר היא נשואה עם ילדה.אני ממשיכה לשתוק (אני לא מעוניינת בעבודה הזאת והאיש לא מצא חן בעיני) אחר כך כשיצאנו אמר לי למנכ"ל יש דירה באחד המגדלים ברשל"צ דירה מאוד יפה רואים משם את כל העיר מאוד יפה שם אני אראה לך אותה.אמרתי לו לא צריך והמשכנו ללכת.ביציאה נפגשנו עם חברו אחראי על חינוך בצפון ועוד מישהו הם לחצו יד אחד לשני העבירו מבטים סקרו אותי שאלו לשלומם והלכנו.בדרך הבייתה הוא קבע עוד פגישה בקיסריה עם אחד החברים הטובים שלו סוכן ביטוח.כשהוא בא התחיל להחמיא לו איזו בחורה יפה מאיפה היא,ליגת על וכל מני שטויות.אחר כך הזמין אותנו לראות את דירת הנופש שלו במלון בכיסריה.המלון מאובטח בלי אישור אי אפשר להכנס לשם.נכנסנו לדירה 2 חדרים קטנה,מרפסת קטנה.על הקיר היו תמונות ציור מוזרות של בחורה צעירה ערומה עם ישבן מאוד גדול וציצי קטן ועגול, ילד שמנמן עם לחיים גדולות ורודות רוכב על אופניים.(אני מאוד אוהבת אומנות וזה הדבר הראשון שקופץ לי לעין).עברתי ליד השולחן והתישבתי על הספה דו מושבית והם עמדו ליד חלון המרפסת וחבר שלו סיפר לנו שהוא קנה את הדירה הזאת בשביל עצמו,שהיא מאוד יקרה והוא בא לפה לנוח אחרי עבודה ואף אחד במשפחה לא יודע על הדירה.על השולחן היה ספר ילדים על חיות מים(סוסוני ים,מדוזות) התחלתי לדפדף בספר,החבר שלי בא וביקש שאזוז הוא רצה לשבת.פיניתי לו מקום והמשכתי לדפדף,ראיתי מדוזה אמרתי לחבר שלי מה אתה עושה פה!!! והצבעתי על המדוזה בספר.הוא מהר לקח לי את הספר סגר ושם מאחוריו.המשכתי עם העיניים אחר הספר וראיתי פינת משחקי ילדים צעצועים לגו וכו. החבר שלו הביא משקאות חריפים וודקה ועוד משהו ומזג לכולם.אני לא שתיתי בכלל אפילו לא לגימה אחת.הוא התחיל להגיד לי נו כבר מזגתי מה אני אשפוך את זה.אמרתי אני לא רוצה אמרתי לחבר שלי שאם הוא רוצה לשתות,בבקשה.החבר שלו התחיל לסרוק אותי בעיניים ולשאול את החבר שלי אם הכל אצלי אמיתי אמרתי לו כן!!!(רק שיפסיק להסתכל עלי) ואיך שהוא שם עלי יד קמתי ואמרתי אני חייבת הבייתה.החבר שלי גם קם.עצרנו באמצע הסלון חבר שלי חיבק אותי ואמר אם את רוצה אנחנו יכולים להכנס פה לחדר.אמרתי לו לא.ואז שאלתי אותו למה יש פה משחקי ילדים.הוא אמר לי שתקי. החבר שלו יצא מהשרותים הם לחצו יד,הוא אמר שאנחנו מוזמנים לבקר מתי שנרצה. כשהגעתי הבייתה,הצעצועים,האנשים שפגשתי שהסתכלו עלי מכף רגל ועד ראש,מילות החנופה,נגיעות,כנרת… הבנתי הכל.אני צעצוע שהוא רוצה להתחלק בו עם כולם והוא לא מרגיש אלי כלום,הכל מזוייף הוא רוצה לעשות ממני זונה.שוב אמרתי לו שיעזוב אותי כי בן הזוג שלי מחפש אותו ושלא יתקשר אלי.בשבוע הזה לא יכולתי לעבוד לא יכולתי לצייר.בשבת התפרצתי וסיפרתי לבן זוג שלי שיש לי מישהו ושאני נכנסתי יותר מדי רחוק ולא יכולה לעצור את זה ושעשיתי משהו נורא וסיפרתי לו את כל מה שהיה בכנרת. אני בכיתי,אבל הוא חיבק אותי ואמר את לא אשמה.למחורת הוא השיג לי טלפון 1202 הוא דיבר איתם וביקש שאני אתקשר ואדבר איתם כי הוא לא יודע איך לעזור לי.אני יודעת שזה היה אונס אנחנו ארבעתינו כל מי שהיה בסירה יודעים שזה היה אונס. למחורת בערב אמרתי לבן זוג שלי תתקשר בבקשה למשטרה אני רוצה להגיש תלונה על אונס.הוא ליווה אותי לשם אני דיברתי עם החוקרים,בכיתי לא יכולתי להגיד את השם שלו (הוא עושה דברים נוראים אבל הוא גבר שאהבתי) לבסוף הוצאתי הכל.אמרו לי תבואי מחר תתני עדות.התיק הועבר לתחנת טבריה ולפרקליטות כי לתענת החוקרת אין פה סעיף של אונס אני לא התנגדתי.גם לפרקליטה אין מספיק ראיות להגיש כתב אישום.אצרו אותם ליום ואחר כך הם שוחררו ל10 יום למעצר בית.
אני מרגישה שאני נלחמת לבד מול 3 גברים עם המון השפעה.הם הציעו לי כסף.כשראו שאין איך לשחד אותי,מנכ"ל העיריה התקשר לבן זוג שלי ורצה להפגש איתו להסדיר את זה יפה,הוא סיפר לי בקשתי ממנו לא להפגש וסיפרתי הכל למשטרה.מה שמתברר בסוף שאותה שכנה מאהבת של מנכ"ל העיריה שוכבת גם עם אותו חבר שלי והיא מכירה אישית את כל האחים והחברים שלו והוא ביקש ממנה תביאי עוד מישהי וחוץ מהם היא מנהלת רומן עם עוד 5 גברים במקביל וחלקם ממנים אותה (שזה רק מה שידוע לי) והם אנשי הפוזה מחפשים כמה שיותר נשים לנצל,הכל מתוכנן מבויים עד הפרט האחרון ואני לבד נלחמת מול 3 עם השפעה כל כך גדולה יש לו קשרים בכל הארץ.המשטרה-אני לא בוטחת בה הוא עשה לי תרגיל,הוא הקליט אותי במשטרה בעיר מגורי ובהקלטה אני אמרתי לו כל מה שאני חושבת עליו ועל האחים שלו ושאני לא צריכה גרוש ממנו אני רוצה שהם על הברכיים יתחננו ויבקשו סליחה ממני. הם העלימו את ההקלטה.בעימות בטבריה החוקר פיצח אותו שהייתה הקלטה במשטרה והם הסתירו אותה.אני יודעת שהפרקליטה מכירה אותם הוא איש ציבור ידוע והיא מנתה לי הרבה שמות מהעיריה ושאלה אם אני מכירה אותם.אני כבר לא יודעת למי להאמין ולמי לא.אמא שלי אומרת שאני הייתי צריכה לקבל את הכסף שהם הציאו לי ולשכוח מכל מה שקרה כי אני לא אוכיח שום דבר,אבל אני לא יכולה להשאיר את זה כך.הם ידועים בעיר כסוטים ואני בגלל שלא הכרתי אותם נפלתי בפח אבל יש עלי אחריות לעצור את כל זה אני יודעת שזה רע זה לא מוסרי.אני כבר מקרה גמור, ואם בעוד כמה זמן תהיה עוד מישהי שישברו אותה או ששברו והיא שותקת,זה אורך החיים שלהם,מבחינתם אישה זה כלום רק לניצול.אני צריכה להיות כל כך חזקה וללכת עם האמת שלי עד הסוף רק זה מחזיק אותי אחרת מזמן הייתי פוגעת בעצמי מרוב שהשפילו אותי.
אם יש למישהו איך שהוא לעזור לי להתמודד מולם אני מבקשת תעזרו אני שבורה ואני לבד אני צריכה עזרה,בבקשה.

אם ימצא גוף, או פסיכולוג או מטפל מוסמך שיוכל לעזור לאתי ( שם בדוי) אשמח להיוועץ באתי ואז להעביר את הפרטים של אתי לצרכי טיפול ועזרה נפשית

 בברכה אלכס לוין

תגיות: , , ,

ינו' 04

התיקון המוצע לחוק, שאושר בוועדת שרים, יאפשר את הטיפול המתבקש וימנע פגיעות מיניות ואלימות נוספות בילדים

נכתב על ידי: עידן יוסף

להלן הקישור לכתבה המלאה: פצועים בשטח: טיפול חובה לקטינים שנפגעו מינית

נלקח מאתר:

תגיות: ,

אוק' 09

 ממצאי מחקר חדש שנערך בישראל מגלים כי נפגעות אונס מפתחות את סימני הדחק הקשים ביותר בהשוואה לנפגעי טראומה אחרים

נכתב על ידי: דן אבן

להלן הקישור לכתבה המלאה: מחקר: פוסט-טראומה מאונס קשה יותר מהלם קרב

נלקח מאתר:

תגיות: , ,

יולי 31

בועדות הביטוח הלאומי לצורך קבלת קיצבת נכות

נכתב על ידי: רוני אלוני-סדובניק, עורכת-דין

"כל מה שאישה צריכה הם חדר עם מנעול והכנסה קבועה" (וירג'יניה וולף).

קבוצת עורכות דין, ייסדה שירות חדשני לסיוע משפטי לנפגעות תקיפה מינית וגילוי עריות בהשגת קצבת נכות מהביטוח הלאומי.

הפרויקט נבנה בעקבות סקר שערכה החברה הכלכלית לנשים, ממנו עלה כי בעוד נפגעי PTSD כתוצאה מהלם קרב, או פיגוע טרור מוכרים לצרכי קצבת נכות, הרי ש 89% מהנשים נפגעות PTSD כתוצאה מתקיפה מינית, נמנעות מפנייה לביטוח הלאומי לצורך קבלת קצבת נכות, בדרך כלל מתוך חשש להתמודד בעצמן מול הבירוקרטיה והפולשנות לנבכי נפשן. במסגרת הפרוייקט המשפטי החדש יכולות שורדות תקיפה מינית לעבור את התהליך המתיש בעזרת צוות מקצועי החוצץ בינן לבין גלגלי הבירורוקרטיה העלולים להיות אכזריים ומשפילים.    

על התופעה:

שורדות עבירות מין, גילוי עריות, תקיפה מינית ואונס ובמיוחד אלו שנמנע מהן לקבל טיפול בזמן אמת, נושאות על גבן לשארית החיים משא כבד נפשי, רגשי, תפקודי המונע מחלקן למצות את הפוטנציאל האישי שלהן להצליח כלכלית בחיים.

הן נאלצות למצות חלק ניכר מכוחן בהתמודדות יומיומית עם בעיות ריכוז, שינה ומשברים הנובעים מפלאשבקים בסיטואציות המחזירות אותן בכח למאורע הטראומטי בעברן. הן מתמודדות כל שארית חייהן עם קשיים תפקודיים החל בקשיי התמדה במקום עבודה, מתקשות ביחסי עובד-מעביד, קשיים במשפחה, בהורות, בזוגיות, ביחסי אנוש ועד קשיים בשינה, דיכאונות , בעיות בריאות נלוות, קשיי זכרון, למידה, ריכוז וכד'..

בהיבט הכלכלי רבות מהן חוות עוני וחיות בחרדת הישרדות כלכלית קשה מנשוא, המביאה את חלקן למצבים קיצוניים.   

רשימת קשיים זו הנובעת מפוסט טראומה אינה אופינית רק לנפגעות תקיפה מינית, גם חיילים או נפגעי פעילות טרור עלולים ללקות בה (הלם קרב), אלא שעבורם נבנתה מערכת בטחונית משקמת המסדירה עבורם הליך פרוצדורלי אשר בסופו הם  מקבלים מהממסד הכרה כזכאים לקיצבת נכות המאפשרת להם רשת ביטחון כלכלית מינימאלית- המעניקה להם שקט נפשי ומבטיחה את מחייתם ופרנסתם עד סוף חייהם.

עד היום נשים נפגעות פוסט טראומה הסובלות מאותם התסמינים- נמנעות מהנסיון המשפיל להשיג לעצמן קצבה צנועה זו, הן מחוסר מודעות לזכאותן והן משום החשש להתמודד מול החטטנות והבירוקרטיה בועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, מי שהעזה וניסתה דיווחה על חוויה קשה, אכזרית, מעליבה וכמעט בלתי אפשרית.

עו"ד רוני אלוני סדובניק יוזמת הפרוייקט: "אנו מודעות היטב לבעיות הכלכליות שלעיתים מאפיינות נפגעות בשלב זה של חייהן, ועל כן בנינו מנגנון נוח, מתחשב וגמיש שיאפשר לפונות לקבל טיפול משפטי הולם לפי יכולתן, יצרנו צוות משפטי- פסיכולוגי-רפואי המאפשר מנגנון עוטף ומגן, יעיל וידידותי, נוח וחם, תחת קורת גג אחת, במטרה לייצג את הנפגעת, להקל עליה את ההליך ולעמוד חוצץ בינה ובין הבירוקרטיה הקרה והמנוכרת של מסדרנות המוסד לביטוח לאומי- עד להשגת המטרה החשובה- רשת בטחון כלכלית המאפשרת מחייה צנועה קבועה.

אנו נעזרות ומגובות בתמיכה רבת הניסיון של ארגוני הנשים הפעילים ביותר בתחום. היה לנו חשוב ליצור כלי עבודה חדש עבור המטפלות/ים והמתנדבות הנותרות לעיתים חסרות אונים מול המצוקה הכלכלית הקשה אליה מתדרדרות חלק מהשורדות. הוספנו כאן כלי משמעותי בתיבת כלי העבודה שמטרתה לסייע לשורדות בבניית עתיד טוב יותר.  ".

לפרטים נוספים רוני אלוני-סדובניק, עורכת-דין
 052-5727776 
ronione@netvision.net.il   www.rtmiss.co.il

תגיות: , ,

דצמ' 23

להלן מכתב שהגיע אלי התאריך :  18.12.2008  המכתב קשה, אך מבטא את המצוקה האמיתית למי שנקלע לסיטואציה כגון זאת. אין מושיע, הרשויות בדרך כלל אינן מתיחסות לכך ברצינות עד אשר לא קמה צעקה גדולה או לא מתרחש אסון, הסיפור האמיתי הזה מראה בברור מדוע חשובה החקיקה בנושא ההטרדות המיניות והאלימות המינית.

יש להמשיך ולהשלים את החקיקה בנושאים החסרים, יש להחמיר את הענישה לאלו החושבים שלהם הכול מותר.

מאת אלכס לוין

להלן המכתב שמובא כאן כלשונו ללא כל שינוי אות תיקון

שם הכותבת הוסתר.

ברצוני גם להתייעץ וגם לספר שלפני כ- שבועיים התלוננתי במשטרה על שנים של התעללות פיזית ונפשית שעברתי בידי אדם שהגעתי לעבוד אצלו וגם לאחר שהפסקתי עבודתי אצלו הוא המשיך להטריד אותי ולהתעלל בי פיזית ונפשית, עברתי מסכת עינוייןם של שנים שבהם גם התביישתי לספר את סיפורי שלא יחשבו עליי דברים לא טובים וגם חרף האיומיים שלו, לאחר 8 שנים , ברגע אחד ניגשתי למשטרה , נתקלתי בחוקר שאמר לי אני עסוק מאוד , הסכמתי לחכות 3 שעות עד שייתפנה, למרות שאמר שזה ייקח רק שעה, אני מדברת על שעה 1 בלילה, ו אז כשהתחלתי לספר את הסיפר אמר: ביום ראשון תהיה חוקרת שאחראית על תלונות כאלה, ותמשיכי את התלונה אצלה…, התקשרתי ביום ראשון לתחנה כי לא יצרו איתי שום קשר ולאחר מכן גם הגעתי ואמרתי שאני רוצה לדבר עם אותה חוקרת , כאב לי כבר כל הגוף, פיזית ונפשית הייתי הרוסה, לא ישנתי הרבה ימים , והחוקרת התחילה לכתוב את מה שאמרתי, באיזשהו שלב היא נהייתה קשוחה ואמרה לי איך את לא זוכרת כל כך הרבה מיקרים שקרו לך, ואני מדברת על תקופה של 8 שנים, אמרתי לה שאני רוצה לספר ולהוציא את זה ממני כי אין לי מקום יותר להשאיר את זה אצלי, ולא אכפת לי מה יהיה רק שירחיקו את האיש הזה ממני, כי אני מפחדת שזה ייגמר במוות,הי שאלה אותי במה הוא מתעסק ומאיפה הוא ואחר מכן צרחה עליי וחשבתי אולי בכלל היא מכירה אותו, זה אדם מוכר,,, לאחר שצעקה עליי ואמרה לי שאני רציתי את זה וכשכבר נשבר לי ורציתי ללכת הביתה אבל נשארתי ונתתי בתמצית חלק מהסיפור היא אמרה לי, את יכולה ללכת עכשיו הביתה, הלכתי, בלי אישור תלונה, בלי מס' תלונה, בלי כלום, נודע לי בהמשך שאותו אדם נעצר רק לאחר יומיים מתלונתי ושוחרר באותו יום בערבות, וכל משפחתו וחבריו התקשרו למשפחה שלי להטריד אותם שאוריד את התלונה, כאילו אין גבול לחוצפה, הלכתי שוב למשטרה לתלונה נוספת על הטרדות, ושם סיפרו לי שנעצר יומיים אחרי תלונתי ושוחרר בערבות באותו יום, אני מתהלכת בתחושה כבדה, שאין עם מי לדבר, אם זה אדם בעל אמצעים אז הוא יכול לשחק באנשים, ואני הקטנה מה זה משנה מה אני אגיד בתוך היררכיה שלמה כזאת, גם אם אני בחורה טובה יציירו אותי שחורה כי נאנסתי שנים כי בוצע בי מעשי סדום כי נפשים סחטו אותי ריגשית כי התעללו בי, אז אני לא בסדר וככה העולם נראה???? איך זה ייתכן שאדם שכל עובדת שמגיעה אליו הוא מטריד מינית ומי יודע מה עוד ורובם נשואות ושותקות, וכל מה שיש לו במחשב זה רק חומר פורנוגרפי וכל מה שחבריו אומרים עליו שהוא חולה מין לא משנה באיזה שעה מדברים איתו זה כל מה שיש לו בראש ולא משנה עם מי למרות היותו נשוי עם ילדים …א י ך ייתכן שאדם כזה ימשיך בחייו לאחר שגמר והרס את חיי???????

ולמה ככה המשטרה נוהגת ????

תגיות: ,

נוב' 24

חיילת שנאנסה בבסיס של חיל האוויר תובעת להכיר בה כנכת צה"ל, עקב נכותה הנפשית הקשה. בתביעה, שהגישה החיילת באמצעות עו"ד ענת גינזבורג, היא טוענת כי לא קיבלה טיפול נפשי, למרות שביקשה, ואף איימו עליה והענישו בעונשים שונים, לאחר שלא הייתה מסוגלת לתפקד בעקבות האונס. החיילת סובלת מהפרעות אכילה.

נכתב על ידי: בוחבוט אמיר

"במשך כל הזמן הזה, למרות בקשותיה החוזרות ונשנות לראות קב"ן, לא איפשרו לה והיא לא קיבלה שום טיפול נפשי. לא פלא שבסוף התמוטטה ואושפזה במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים ושם, בו ביום, נשלחה לפסיכיאטר צבאי שהמליץ על שחרורה המיידי משירותה הצבאי ולהעמידה בפני ועדה רפואית. היא עמדה בפני ועדה רפואית צבאית ששיחררה אותה מיידית מצה"ל, בפרופיל 21".
נלקח מאתר: 

להלן הקישור לכתבה המלאה: חיילת שנאנסה דורשת להכיר בה כנכת צה"ל

תגיות: , ,

נוב' 08

מחקרים מצאו שאחד משישה גברים עובר תקיפה מינית בחייו. עד גיל 12 מספר הבנים והבנות שעוברים תקיפה מינית זהה.

גם היום, אחרי הרבה מאוד שיחות, אני עדיין חושש כשאני שולח את ידי, מרים את האפרכסת, ועונה את משפט הפתיחה הקבוע, "מרכז סיוע שלום". מי יהיה בצד השני? מה יהיה הסיפור שלו? איך אוכל להתמודד איתו? אמנון לוי, מספר "בגוף ראשון", על התנדבותו במרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית 

נכתב על ידי: אמנון לוי

להחזיק את ידו מבעד לטלפון

שואלים אותי פעמים רבות אם זה לא קשה מדי. לשמוע את התאורים הגרפיים על אונס ותקיפה מינית, לשמוע מה עבר על האדם הפגוע שמולך. זה כמובן קשה, אבל לא הכי קשה. הקושי הגדול ביותר, בשבילי, הוא לרסן את עצמי. להסכים לא לקפוץ, ולא להיות מייד לעזר. לא לייעץ, לא לחשוב על פתרונות מעשיים מידיים, לא לפזר אופטימיות סתם, לא להגיד מילה טובה, שלפעמים אין מאחוריה הרבה. בקיצור, לא להיות פוטנטי. ואנחנו הרי כל כך אוהבים להיות פוטנטיים, להיות לעזר, בשביל זה באנו להתנדב.

נלקח מאתר:

להלן הקישור למאמר המלא: אמנון לוי מספר על התנדבותו בנרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית

תגיות: ,

אוק' 31

הממשלה מתנגדת להצעת חוק שמעגנת את זכותם של ילדים נפגעי תקיפה מינית לטיפול נפשי במימון המדינה, ומעדיפה להסדיר את הטיפול בהם שלא במסגרת החוק. זאת, אף שהצביעה בעד ההצעה בקריאה טרומית ואף ששר הרווחה יצחק הרצוג הביע בה תמיכה פומבית ומשרדו הכניס בה תיקונים כדי להתאימה לתוכניותיו.

מאת: רותי סיני

במשך שנים לוחצים עובדים סוציאליים והמועצה הלאומית לשלום הילד לתת טיפול נפשי לילדים נפגעי תקיפה. בעקבות הלחץ החל השנה פיילוט במימון האוצר (5 מיליון שקלים), הביטוח הלאומי (כ-4 מיליון) וקרן רש"י (כמיליון). במסגרת הפיילוט פנו עד כה כ-260 ילדים לקבל טיפול במרכזים ייעודיים, או אצל מטפלים פרטיים. הכסף שהיקצה האוצר נכלל בבסיס תקציב משרד הרווחה. באוצר אומרים שהוא מובטח לשנים הבאות.

נלקח מאתר:

להלן הקישור למאמר המלא: הממשלה מסרבת לממן טיפול לילדים שעברו תקיפה מינית

תגיות: , , ,

יוני 03

כך עולה מנתוני איגוד מרכז הסיוע ביוני 2007 התקבלו 759 פניות למרכזים וביולי 2007 התקבלו 879 פניות מדובר בעלייה של בין 24% ל-34%

 

▪  ▪  ▪

בניגוד לתחזיות קודרות מצד ארגוני נשים על כך שאופן הטיפול בפרשת קצב יגרום לנשים להתלונן פחות, נרשמה עלייה משמעותית במספר הפניות למרכזי הסיוע.

נכתב על ידי :גלית יצחק

נלקח מאתר :

להמשך הקריאה באתר המקור להלן הקישור: קצב התלונות למרכזי הסיוע עלה.

החלטת היועץ המשפטי לממשלה לחתום על עסקת טיעון עם משה קצב דווקא זירזה את המוטיבציה להתלונן: בחודשים יוני-יולי 2007 נרשמה עלייה בפניות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זו התקופה בה הודיע היועמ"ש על עסקת הטיעון עם קצב. כך עולה (ג', 3.6.08) מנתוני איגוד מרכז הסיוע.

על-פי הנתונים, ביוני 2007 התקבלו 759 פניות למרכזים לעומת 611 פניות ביוני 2006 - עלייה של 24.2% וביולי 2007 התקבלו 879 פניות לעומת 655 פניות ביולי 2006 - עלייה של 34.2%.

מנתוני האיגוד עולה, כי בשנת 2007 התקבלו סך הכל 40,518 פניות במרכזי הסיוע, מתוכן 8,729 פניות חדשות. זאת לעומת 38,720 פניות, מתוכן 8,862 פניות חדשות שהתקבלו בשנת 2006.

רוב התלונות - על אונס

מתוך כלל הפניות החדשות, 2,773 (31.7%) מהפניות היו על אונס וניסיון אונס, 2,083 (23.9%) מהפונים/ות לא ציינו את סוג התקיפה שעברו, 1,630 (18.7%) פניות על גילוי עריות, 919 (10.5%) פניות על הטרדות מיניות, 915 (10.5%) פניות על מעשים מגונים ו-386 (4.4%) פניות על אונס קבוצתי ותקיפה מינית קבוצתית.

תגיות: , ,

מאי 12
מרכז טיפולי לנפגעי תקיפה מינית הוקם בבת-ים במסגרת תכנית "עיר ללא אלימות"
המרכז לשלום המשפחה בבת-ים אשר במסגרתו פועל המרכז החדש, מעניק טיפול פרטני וקבוצתי לנשים שחיות במעגל האלימות, לגברים הנוהגים באלימות כלפי בנות זוגן ולילדים העדים לאלימות הוריהם.

המרכז לשלום המשפחה בבת-ים אשר במסגרתו פועל המרכז החדש, פועל במסגרת האגף לשירותים חברתיים בניהול רחל וידל, בחטיבת קהילה בעירייה, בראשות הסמנכ"לית סיגל פרץ. בנוסף לטיפול במשפחות, מפעיל המרכז תכנית חינוכית לתלמידי תיכון, על מנת למנוע דפוסי זוגיות אלימה, וקבוצת טיפול ייחודית בקרב קשישות הסובלות מאלימות, בשיתוף המחלקה לרווחת הזקן באגף שח"ם.

 

המרכז הרב תחומי החדש, הוקם במסגרת התכנית הארצית "עיר ללא אלימות" הפועלת בעיר. הוא ממוקם במבנה מיוחד שהוקצה לכך ע"י העירייה בשכונת עמידר ומופעל בשיתוף עמותת שק"ל, בראשות היו"ר יחזקאל ברנהולץ. סגנית מנהלת האגף לשירותי רווחה, עו"ס זיוה רשף, היא האחראית על יוזמה חדשה זו ועל המרכז לשלום המשפחה אותו מנהלת עו"ס אהובה ליברמן.

 

הודעה של עיריית בת-ים, 4 במאי, 2008

להודעה המלאה לחצו כאן

תגיות: ,

מאי 02

החברים של יעל נלחמים בפדופילים

ילדים בגיל הרך ילמדו באמצעות קלטת וידאו חדשה להגן על גופם מפני פגיעות מיניות

מאת כתב ”עניין מרכזי”
שישי, 2 במאי 2008, 16:26

בעקבות גל התקיפות המיניות האחרון יוצאת למדפים קלטת ילדים המלמדת את הילדים בדרך חווייתית, ידידותית ומהנה כיצד להתגונן מפני פגיעה אפשרית.

נכתב על ידי: אורלי סלומון
נלקח מאתר: 

לקריאה באתר להלן הקישור: החברים של יעל 

לקריאה של המאמר במלואו יש להכנס לקישור המצורף

תגיות: , ,

אפר' 29

אשרת שיקום לקורבנות סחר ניתנת רק במקרים יוצאי דופן. אך על ישראל החובה לשקמן: הן נסחרו לכאן בידי סוחרים ישראלים, ולקוחות ישראלים הם שהשתמשו בהן

נכתב על ידי: נעמי לבנקרון
נלקח מאתר:

בשורת פסקי דין אומללים במהלך השנתיים האחרונות, אימץ בית המשפט העליון החלטות דרקוניות של משרד הפנים, השוללות מקורבנות סחר זכות לאשרת שיקום.

להמשך הקריאה הנכם מוזמנים להיכנס לקישור: הקורבן תמיד אשם